מנכ"ל מייסד הרשת האירופית-ישראלית (Europe-Israel Network) ומוביל את התנועה לחיזוק קשרי ישראל-אירופה מאז 2002. הקים וניהל מתחילת דרכם ועד 2017 את ELNET והפורום לדיאלוג אסטרטגי, להעצמה פוליטית של ידידי ישראל ביבשת. קודם לכן כיהן במטה לביטחון לאומי בישראל, בארגון AIPAC בארצות הברית ובארגון ידידי ישראל באירופה (European Friends of Israel). בפעילותו מקדם אליעז חוסן לישראל ולעם היהודי באמצעות מינוף אינטרסים משותפים לישראל, למדינות אירופה ולאיחוד האירופי.
בן למשפחה שורשית וציונית, ספג את אהבת הארץ והעם היהודי מהוריו אשר התחנכו בתנועה הקיבוצית והשתתפו בהקמת קיבוצי שער הגולן, גשר הזיו ואלומות, ובבגרותם היו ממקימי ההתנחלות בית-חורון. בתום שירות צבאי כחובש קרבי ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669 ובסיירת הנח"ל, השלים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בממשל ומדיניות בינ"ל של האיחוד האירופי באוניברסיטה הקתולית בלובן, בלגיה. אליעז התמחה בתחום יחסי ישראל-אירופה ובשנת 2002 פרסם תזה בנושא תפקיד האיחוד האירופי בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אליעז החל פעילותו להעצמת ידידי ישראל באירופה מיד עם סיום התואר השני. הוא עבד בבריסל בצוות המייסד של ארגוני Europe Near-East Forum ו- European Friends of Israel. בשנת 2003 החל לעבוד בארגון איפא"ק AIPAC בוושינגטון DC. משם המשיך כעמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (WINEP). כמו כן, אליעז כיהן כמנהל מחקר ותכנון אסטרטגי במכון הדסון.
בשנים מעצבות אלו, 2002-2005, גיבש אליעז את תפיסתו בנוגע לאקטיביזם פוליטי למען ישראל באירופה, וכן ליתרונות הפעילות המדינית השקטה על פני פעילויות הסברה ושתדלנות, בכדי לקדם באופן אפקטיבי את ענייניה של ישראל.
לתפיסתו של אליעז, יש לפעילות מדינית מתוכננת היטב יתרונות ברורים על פני ההסברה והשתדלנות, המוגבלות מטבען ביכולתן להשפיע על המציאות. הפעולה המדינית מחייבת תכנון אסטרטגי רב-שנים, יוזמה ונטילת סיכונים. היא נעשית לרוב בחשאי ותכליתה להביא את האחר לאמץ מדיניות או לנקוט במהלכים שישרתו את האינטרסים הישראליים.
החיבור של אליעז לרעיון המסדר שהביא להיווצרות אירופה בת-זמננו ולאיחוד האירופי נוצר כאשר למד ועבד בבלגיה, בשנים 2001-2003, שם גם חווה אנטישמיות בתקופת האינתיפאדה השנייה. הוא גיבש את תפיסתו לגבי יחסי ישראל-אירופה בעת שהותו בבריסל ובוושינגטון, וכן בעקבות ניסיונו בעבודה ממשלתית בישראל, בריכוז מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי, במשרד ראש הממשלה.
בשנים 2005-2007 שירת אליעז כמרכז בכיר למדיניות חוץ תחת היועץ לביטחון לאומי דאז, האלוף במיל' גיורא איילנד ותחת ראשי הממשלה אריאל שרון ז"ל ואהוד אולמרט. הנגישות למידע מסווג והחשיפה האינטימית לחשיבת מנהיגים בתחומי חוץ וביטחון, כמו גם היעדר תכנון אסטרטגי ארוך טווח ביחסה של ישראל לאירופה, אפשרו לאליעז להבחין בחוזקות ובמגבלות המערכת הממשלתית, ולאתר תחומים בהם קיים פער בין המצוי לרצוי.
אליעז סייע בהכנת היועץ לביטחון לאומי לקראת דיאלוגים אסטרטגיים מול ארצות הברית, רוסיה וסין. להפתעתו, לא היו לישראל דיאלוגים מדיניים סדורים עם ארצות אירופה או האיחוד האירופי. בהמשך, יקים אליעז את הפורום לדיאלוג אסטרטגי, שיקיים דיאלוגים כאלו בין ישראל ומדינות אירופה.
אליעז הקים את ארגון ELNET ביוני 2007, תחילה בבריסל ובהמשך בבירות אירופה נוספות- מדריד (2008), פריז (2010), ברלין (2013) וורשה (2015). כמו כן ייסד את ארגון ELNET בישראל (2010) ואת ארגון הבת, הפורום לדיאלוג אסטרטגי (2013).
בשנים 2007-2017 כיהן כמנכ"ל רשת ארגוני ELNET, הוביל את התכנון האסטרטגי וההוצאה לפועל של כלל הפעילויות, גייס והוביל את צוות העובדים, המתנדבים והתורמים. את ההקמה והפיתוח של רשת הארגונים ליווה היועץ האסטרטגי עופר בוזו. התפקיד המרכזי של ELNET היה עידוד ובנייה בפועל של אקטיביזם פוליטי אזרחי למען חיזוק קשרי אירופה עם ישראל.
בשנים 2008-2012 רתם אליעז אזרחים צרפתים ידידי ישראל, באופן חסר תקדים, למעורבות פוליטית למען חיזוק קשרי ארצם עם ישראל. תחילה לטובת נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי ובהמשך לחיזוק מעמדו של פרנסואה הולנד במרוץ לראשות המפלגה הסוציאליסטית ומשם לנשיאות צרפת. עם התערערות מעמדו של דומיניק סטראוס-קאהן כתוצאה מסקנדל בו היה מעורב, התחוור לאליעז שהמפלגה הסוציאליסטית, שהתעתדה לרשת את השלטון מידיו של הנשיא סרקוזי, עשויה ליפול בידיה של מרטין אוברי. במיזם ראשון מסוגו נרתמו אזרחים צרפתים לקמפיין שמטרתו לסייע לפרנסואה הולנד לזכות במנהיגות המפלגה הסוציאליסטית.
פריצות דרך נוצרו במהלך ביקורים בארץ של פוליטיקאים ומנהיגים אירופאים רבים, סה"כ אירח אליעז בישראל כ-800 מבקרים אירופאים במעל 70 משלחות, בהם אורחים שלא פקדו את ישראל בעבר, לדוגמה: מפלגת הירוקים הצרפתית ומפלגת השמאל הגרמנית די לינקה.
גרמניה
פעילות רציפה של אליעז בקרב הדרגים הפוליטיים הבכירים בגרמניה הביאה לכך שגרמניה תאמץ מדיניות תקיפה נגד תנועת החרם נגד ישראל, ה- BDS, ואף תקבע בחוק כי פעילות החרם היא אנטישמית. אפילו מפלגת השמאל הקיצוני הגרמנית די לינקה, השתכנעה להתנגד לתנועת החרם נגד ישראל, לראשונה באופן פומבי, זאת לאחר ביקורים בישראל ב- 2011 וב-2015.
ספרד
יוזמות שונות לרתום את ספרד לטובת תנועת החרם נגד ישראל הובסו בפעילות שיזם אליעז ברמה המוניציפלית והלאומית. למשל, באפריל 2011 בעיר גטפה הספרדית, חברו מפלגת השלטון (PP-Partido Popular) והאופוזיציה (PSOE Partido Socialista – Socialist Party) בכדי להפסיק קמפיין תמיכה רשמי במשט אנטי ישראלי שנשלח לחופי עזה. במקרה אחר, באוגוסט 2015, נהדף ניסיון להניא את הזמר היהודי-אמריקאי מתיסיהו מלהופיע בפסטיבל שנערך בולנסיה, ספרד.
צרפת
פעילות עקבית ועיקשת של ארגונו של אליעז בשנים 2010-2014 מול דרגי העבודה במשרד ההגנה ובוועדה הצרפתית לאנרגיה אטומית, חיזקה את תמיכתה של צרפת במדיניות סנקציות תקיפה כלפי איראן והסרת איום הנשק להשמדה המונית. בעיני מומחים, עמדתה של צרפת בזמנו הייתה תקיפה אף יותר מזו האמריקאית, תחת הנשיא אובמה.
בעת מלחמת האזרחים בסוריה, יצר אליעז בשנים 2014-2015 שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי באשר למדיניות מתואמת כלפי פלגי המורדים בנשיא הסורי, בשאר אל-אסד.
גרמניה
מתוך כוונה לבסס יחסים אמיצים בין גרמניה לישראל, רתם אליעז מנהיגים רבים מכלל הפלגים המרכזיים בעשייה המדינית בגרמניה, ובהם גרט ויסקירצ'ן, זילקה טמפל, כריסטיאן שמידט, פיליפ מיספלדר ורודריך קיסווטר בכדי לקדם מדיניות מתואמת בין גרמניה וישראל. הדגש היה להעז להביט אל העתיד, מעבר לראייה הצרה המאפיינת את קשרי ישראל עם גרמניה ומתמקדת בהקשר ההיסטורי של השואה והמחויבות ההיסטורית של גרמניה כלפי ישראל. אליעז קידם קו זה מתוך הבנה שהדור הצעיר בגרמניה פחות מחויב כלפי ישראל מקודמיו, ומוטב ליצור קשרים המבוססים על אינטרסים ממשיים ולא רק שותפות ערכית או מחויבות מוסרית.
בריסל / איחוד אירופי
רצף פעילויות שהוביל בבריסל הביא לכך שהאיחוד האירופי ביצע לראשונה בידול בין קידום הקשר הבילטרלי עם ישראל וההתקדמות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. מר כריסטיאן ברגר, מנהל דאז בשירות החוץ האירופי את תחום יחסי האיחוד האירופי עם המזרח התיכון, הודה בדיאלוג האסטרטגי שנערך בין האיחוד וישראל, ב-5 בפברואר 2015, כי החיבור האוטומטי שעושה האיחוד בין השניים היה בעוכריו.
הפורום לדיאלוג אסטרטגי
בשנת 2013 הקים אליעז את הפורום לדיאלוג אסטרטגי במטרה להוות גוף מחקרי שיקדם מחקר, חילופי רעיונות ומה שכינה, "תמיכה רכה" (soft advocacy) בישראל. המודל שהיווה השראה להקמת הפורום היה זה של ארגוני AIPAC ו- WINEP.
בשל היעדרם של דיאלוגים אסטרטגיים רשמיים בין ישראל ואירופה, הגה אליעז את מודל הדיאלוגים האסטרטגיים, תחילה במסגרת ארגון ELNET ואחר כך בחסות הפורום לדיאלוג אסטרטגי. הדיאלוג האסטרטגי הראשון נערך בין צרפת וישראל בשנת 2010, והשותפים המרכזיים בצד הצרפתי היו הגברת תרז דלפש והשגריר מישל מיריילה. במרוצת השנים כינס דיאלוגים נוספים עם גרמניה, בריטניה, פולין, האיחוד האירופי (EEAS) וברית נאט"ו (NATO).
אליעז ערך ופרסם מספר מחקרים המתמקדים באקטיביזם פוליטי באירופה:
1 A Special Study of European Political Arena and Contributions Laws – FRANCE, 2003
2 . A Special Study of European Political Arena and Contributions Laws – GERMANY, 2004 שני המחקרים בוצעו במסגרת פרטית, על מנת לתמוך בפעילות פוליטית בקרב ידידי ישראל באירופה. המחקרים פורסמו והופצו למספר מצומצם של מנהיגים בקהילה הפרו-ישראלית באירופה ובארה"ב בשנים 2003-2004. המחקרים כללו מיפוי ראשון מסוגו של השחקנים וההזדמנויות במערכת הפוליטית באותה העת, כולל חקיקה הקשורה במימון מפלגות ומועמדים.
3. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ושורשיו היהודיים – מטרום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, 2007 המחקר שנעשה במסגרת פרטית, התחקה אחר שורשיו היהודים של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, מהתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ועד לשנת פרסום המחקר. במסגרת עבודת המחקר ראיין אליעז את בני משפחתו בארצות הברית, אירופה וישראל, בסיומו, הוצג המחקר לנשיא באופן אישי. לאחר מכן גם ביקר הנשיא בעיר מוצא משפחתו ביוון, סלוניקי. המחקר זכה לאזכורים רבים בתקשורת.
אליעז משמש בהתנדבות במספר תפקידים ציבוריים:
ראיונות
מאמרים
ספרים